זה כבוד ועונג לי לכתוב לך מכתב זה מהחלל. הבוקר טסנו מעל ישראל, ראיתי בבירור את ירושלים ובזמן שהסתכלתי על בירתנו אמרתי תפילה אחת קטנה: שמע ישראל. אנחנו עובדים לטובת האנושות ומהחלל כל העולם שלנו נראה כיחידה אחת בלי גבולות, לכן אני רוצה לקרוא מלמעלה בואו נעבוד למען השלום ולמען חיים טובים יותר לכל אחד בעולם.
אם אסכם את קונגרס באזל באמרה אחת – שמתוך זהירות לא אגיד אותה בפומבי – הרי היא זאת: בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים. לו אמרתי זאת היום בפומבי, הייתה התשובה צחוק מכל העברים. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכל.
הגלויות המתחסלות והמתכנסות בישראל אינם מהוות עדיין עם, אלא ערב רב ואבק אדם, ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים, הפיכת אבק אדם לאומה תרבותית היא מלאכה לא קלה.
