יש לעזים שמפריעים לי ויש שלא… אבל יש מילים שקורעות את הרקמה של השפה ומחלישות אותה. למשל, אנשים אוהבים לומר 'סו פר', במקום 'עד כה'. וכי מה הם מרוויחים מזה? הם רק אומרים את זה במבטא גרוע
מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים. בחלום בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלווים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה, חושד אני את המלאכים הממונים על היכל השירה שמיראתם שאשיר בהקיץ מה ששרתי בחלום השכיחוני ביום מה ששרתי בלילה, שאם אחי בני עמי שומעים לא היו יכולים לעמוד בצערם מחמת אותה הטובה שאבדה לה. כדי לפייס אותי על שנטלו ממני לשיר בפה נתנו לי לעשות שירים בכתב.
כל המדע שלנו, כשהוא נמדד אל מול המציאות, הוא פרימטיבי וילדותי, ואף על פי כן, זהו הדבר הכי יקר שיש לנו.
לקחו לי חמש-עשרה שנים לגלות שאין לי כשרון לכתיבה, אבל לא יכולתו להפסיק אז, בגלל שכבר הייתי מפורסם מדי.
אנו ניטע בשביל בנינו, כשם שאבותינו שמרו על המסורת בשבילנו. חיינו הם רגע בנצח של עמנו, רגע זה יש לו התחייבות שלו.
אין לי נכסים, יש לי רק חלומות להוריש לדורות הבאים עולם טוב יותר, מפויס יותר – עולם שנעים לחיות בו. אין זה הרבה מדי.