הרב שלימד ולא הבינו התלמידים, לא יכעוס עליהן וירגז, אלא חוזר ושונה הדבר אפילו כמה פעמים, עד שיבינו עומק ההלכה. וכן לא יאמר התלמיד הבינותי, והוא לא הבין, אלא חוזר ושואל, אפילו כמה פעמים. ואם כעס עליו רבו, ורגז – יאמר לו: רבי, תורה היא, וללמוד אני צריך; ודעתי קצרה.
לא רק המחנך מחנך את הילדים אלא גם הילדים מחנכים את המחנך. מי שאינו יודע ללמוד מהילדים, מאבד את הקשר איתם, שוקע מהר בשיגרה, מנסה לפתור בעיות חינוכיות באורח שרירותי, וכופה על הילדים את החינוך הטוב, כביכול.
לחנוך את נפשו של הילד זה לשחרר אותו מהמושכות ולתת לו לרוץ חופשי כדי שיחקור ויגלה במה הוא טוב ומה מעניין אותו ומה הוא רוצה. במלים אחרות, ימצא מי הוא.
החלום מתחיל עם מורה שמאמין בך, שסוחב ודוחף ומוביל אותך לרמה הבאה – לפעמים דוקר אותך קלות עם מקל חדה שנקראת 'אמת'.
בכל הנוגע לגידול ילדים, הקו המנחה שאני מנסה לדבוק בו הוא שילד הוא בן-אדם. זה שהוא קצת יותר נמוך, לא אומר שהוא יותר טיפש ממך. הרבה אנשים עושים את הטעות הזו, ושוכחים כמה ערך יש לאינטואיציה בסיסית – ויש די והותר מזה בכל ילד.
סיימתי קורס מ"כים, כנראה שהייתי בסדר, הייתי מ"כ בנח"ל המוצנח, גם שם כנראה הייתי בסדר והציעו לי לצאת לקורס קצינים, שאלתי כמה זמן צריך לחתום קבע. 'שנה', ענו לי, אמרתי 'זה יותר מדי' והמשכתי בתפקיד של מפקד כיתה, אחר כך סמל, ולבסוף השתחררתי מצה"ל. לא תיכננתי להיות מ"פ, גם לא מח"ט, בטח לא רמטכ"ל.
