תפריט
תפריט
קצת קשה לי לבטא במילים
את העצמה של הגעגועים
אז בכל יום אני אוספת
חפצים בלתי נראים
שמזכירים לי אתכם
ההורים , האחים, החברים.
הקפה של הבוקר, אני מודה
מזכיר לי את אמא קמה לעבודה
בצהריים כשהל סביב דממה
נזכרת באבא מנמנם על הספה
בדרך לקולנוע עולות מחשבות
איזה סרט הבנות היו אוהבות ?
בשישי אחרי יום של בישולים
נזכרת בסבתא ובכל המטעמים
כשאני רואה "סייל" של מותגים
אני מייד רוצה לקנות הכל לאחים
ובחגים – אין כלל מה לומר
הגעגוע לכולם חזק יותר מכל דבר
ואז המרחק כבר לא פיסי יותר
הנפש רוצה ללכת למקום אחר
והמילים היחידות שעולות לי בדמיון
הן: "ברוכים הבאים לנמל תעופה-בן גוריון"
