לחנוך את נפשו של הילד זה לשחרר אותו מהמושכות ולתת לו לרוץ חופשי כדי שיחקור ויגלה במה הוא טוב ומה מעניין אותו ומה הוא רוצה. במלים אחרות, ימצא מי הוא.
אין אני לומד על מנת להרחיב את דעתי או להחכים ולידע את מעשי השם, אלא כאדם שמהלך בדרך והחמה קופחת על ראשו ואבנים מנגפות את רגליו והאבק מסמא את עיניו וכל גופו עייף, רואה סוכה ובא ונכנס לשם, ואין חמה קופחת על ראשו ואין אבנים מנגפות את רגליו ואין אבק מסמא את עיניו. ומתוך שהוא עייף מבקש לפוש ואינו נותן דעתו על כלום. לאחר שחזרה נפשו עליו נותן דעתו על הסוכה ועל כליה. ואם אינו כפוי טובה נותן שבח והודיה למי שעשה לו סוכה והכין בה כל צרכיו
לבקר אחרים, ולתת להם את ההרגשה שאינם רצויים – זאת יכול כל אחד לעשות. אך לרומם את רוחם ולהעניק להם הרגשה טובה – לכך דרושים כשרון מיוחד והשקעת מאמץ.
