תפריט
תפריט
בורא עולם יצר דברים כל כך יפים
שמש, ים, חול, הרים וגם פרחים
בכל אחד מהם חבוי לו סיפור
שמח, עצוב ולעיתים סיום לא ברור
את סיפורי מספרים כולם אותו הדבר
משפילים הם את ראשם בכאב וצער מר
השומע אתה את רחש הגלים?
השומע אתה את בכי התמרורים?
הכל נקמל למראה עיניי העצובות
מאז שעזבת, הן רק דומעות
כל לילה אני מחכה לשובך
שתחבק אותי, תאמר לי שאני שלך
וכך נרדמת בגעגועים עזים
לחום גופך בתוך הסדינים
לקול, למגע, לריח, לטעם
ואז מתעוררת אני מהרעם
מוצאת את עצמי במיטה יושבת
מאזינה לרוח שבחוץ נושבת
הגשם יורד מכה בתריסים
השחר עלה אך העננים מכסים
קר ואפור הם מסתירים את השמש
מתי כבר יגליד הפצע בנפש?
