תפריט
תפריט
כמה קשה היה לי לגלות יום אחד
שהטוב בשבילי הוא לא הטוב של כולם
שהיפה בשבילי הוא לעיתים שלי בלבד
שהנכון למעני הוא הנכון לגבי
ושהבלתי אפשרי שלי, לאחר –
זו אולי נקודת הזינוק להתחלה.
שהבטוח שלי זה לא אותו ה"בטוח" של האחר
ואפילו שעה ארבע אצל האחד
זה תמיד ארבע ורבע אצל השני…
כמה בזהירות עלינו להתהלך זה עם זה
כי אצל כל אחד זה כה שונה
ואם ידעת אדם אחד
עדין אין אתה יודע את השני…
כמה תשומת לב ורגישות נחוצה
בהתקרב האחד אל השני
כי אולי בדיוק במקום הזה כואב, או קר?
כי לכל אחד באמת שלו והנורא שלו
וההרבה שלו והרחוק שלו
לכל אחד במקום אחר שוכן
היופי שלו,
והכאב שלו…
