אתם התמונה היפה ביותר בעולם - ברכה לחתונה

"מה תרצי? איזה מתנה נקנה לך?" שאלה אישה מבוגרת שישבה
ליד ילדה שזר על ראשה. "אני רוצה… אני רוצה מצלמה!" אמרה הילדה
בעיניים בורקות. אימה של הילדה כמעט ונכנסה לחנות כאשר עצר אותן אביה שישב לידם.
"בתי, לא מצלמה כזו כדאי לקבל ליום ההולדת. אני אביא לך את המצלמה הכי טובה
בעולם!" אמר. "ואם לא אוהב אותה?" שאלה הילדה. "אז אקנה לך
איזה מצלמה שתרצי!" "מבטיח?" חייכה הילדה.
"מבטיח!"

הבוקר טרם עלה, ובשדה הבור ישבו אב ובתו, שרק קצה ראשיהם אינו טובע בים העשבים
הגבוהים שצמחו פרא. "קודם כל," אמר האב, "האם את יודעת במה אני
עובד?" "בוודאי! הרי זה קל! אתה מורה!" צחקה הילדה. האב נענע
בראשו וזקנו הלבן נצץ מטל. "טעות! אני צלם, צלם מיוחד במינו."
"ואיפה המצלמה שלך?" תמהה הילדה. "ולמה  הבית אינו מלא בתמונות? ומדוע לא צילמת
בחתונה שהייתה לנו לא מזמן?" השמש כבר התחילה לעלות, והעשבים שנעו ברוח
הקלה כמו ברכו אותה לשלום. האב פתח ואמר: "כל יום אני מצלם מאות תמונות,
יפות יותר מכל מה שראית אי פעם, או בעצם ראית, אבל לא שמת לב." האב כופף
גבעול עשב, ומתחת נגלתה נמלה קטנה. "הנה תמונה." אמר בעוד עיניה של
בתו מתעגלות בהפתעה ותמיהה. "הרי זו רק נמלה פשוטה, כמוה אפשר לראות בכל
מקום ויום, ובכלל – זו כלל לא תמונה!" הילדה הושיטה את ידה אל הנמלה והיא
ברחה במהירות אל ידה הרכה והבלתי מפחידה שעמדה ממול. "לא כך!" נזף.
"נסי לעשות כמו 'זום' במצלמה ולהסתכל מקרוב! ראי כמה עדינה היא, איך חושיה
מגיבים לכל תנועה…" השמש התחזקה ושפן קטן יצא ממאורתו. הילדה הנהנה.
"אתה צודק… ו- אבא! תראה! היא סוחבת גרגר אוכל! בוודאי תביא אותו לקן
שלה, ולנמלים שבו יהיה מזון לחורף! איזה מזל שיש אותה…" השמש כבר יצאה
לחלוטין, וחיממה את העולם. "הנה", חייך האב,"מצאת תמונה. חפשי
עוד אחת". הילדה התאמצה, חשבה לרגע, הרימה את מבטה וקראה: "אתה, אבא!
השמש עושה לך אור על הזקן, והעשבים צל, אתה כמו ציור!", "כל
הכבוד!" שיבח אותה האב. "זוהי מצלמה משוכללת ביותר, הלא
כן?"

עברו כמה דקות והיא הייתה מאושרת. בכל מקום שהסתכלה נשקף אליה יופי בל יתואר,
והיא כבר לא נאלצה להתאמץ כדי לראות אותו.

ואם מישהו היה מסתכל מהצד, הוא היה אומר שזו התמונה היפה ביותר שראה אי
פעם.

_____ ו______! כשאני מסתכלת עליכם אני רואה את התמונה היפה ביותר בעולם…