אני זוכרת איך היו היחסים שלנו כשהיינו קטנות
איך שנאת שכל פעם איתך ועם חברייך רציתי להיות
אני זוכרת איך אמא הייתה מכריחה אותך לקחת אותי,
כי אחרת-זאת היא שהייתה צריכה להתמודד עם הבכי.
אני זוכרת שכל דבר היה "זכותי",
אני זוכרת שאת היית ננזפת על דברים שעשיתי אני.
וגדלנו ועזבנו את הבית – כל אחת בזמנה
אני הייתי בחו"ל ואת בתל-אביב בדירה חדשה.
ועכשיו-אנחנו יחד גרות,
החברות הכי טובות.
אני גאה שאת אחותי,
אני שמחה כשאת לצידי.
אין דבר שלא אוכל לספר לך
ורק עכשיו אומר לך
אחותי,
אני אוהבת אותך