את שאבד לא ניתן להשיב

לרחשי הבכי והנהי אפשר רק להקשיב.

הכאב והמועקה חברו להם יחדיו

אפשר ממש לחוש בהם עכשיו .

פעמים רבות דובר על הסדר המיוחד בעולם

על גדולתו וקדושתו של מי שדואג לכולם ,

בכל פעם מחדש הלב מסרב להאמין

שההוא מלמעלה עושה בדיוק רב את מה שהוא מבין .

רק הוא יודע נסתרות לב הבריות ,

רק הוא מחליט למי לתת לתחיות ,

רק הוא יודע את מי אליו לאסוף ,

רק הוא מחליט מתי לעשות לכל סוף …

תרעומת בנפש , הלב לגזרים נקרע

הרי היא רק התחילה את המסע …

בדמי ימיה נקטפה

מי ייתן ולא נדע עוד דאבה.

לעילוי נשמתה של אפרת בת מרגלית

שנבלעה ביום חמישי י"ח באדר ב' תשע"ד 20.3.14