תפריט
תפריט
רסיסי טל ממרום ירדו,
את עלי הכותרת נישקו.
חרישית… בישרו…
על בוא הגשמים.
מים מתוקים וצלולים זרמו,
מי הכנרת אט אט עלו.
השדות לבלבו, הפרחים פרחו.
את צמרות העצים עטפו, נישקו.
וילדה תמה, יחפה,
פסעה… לאיטה… יחידה…
בשדות מוריקים, בין שבילים
ועל ראשה שזור כתר
בפרחים לבנים…
