"עצות" לפני חתונה

בין הרים וגבעות, ישנו עמק מופלא, שבו הד שעולה מתוכו עונה על כל
שאלה ומשאלה.

אל העמק הזה הגיע צעיר לבקש עצה מההד –

מה עליו לעשות וכיצד לנהוג עם נערתו.

"הד  יקר,  מזמן רציתי להתייעץ איתך, אתה ודאי יודע על
מה".

"עלמה… עלמה… עלמה…"

"צדקת ההד, פגשתי בחורה נאה".

"אהה… אהה… אההה…"

"אך עדיין לא אדע מה שאיפתה".

"אתה… אתה… אתה…"

"אמור לי ההד, מה היא רוצה כשהיא מצטבעת?".

"טבעת… טבעת… טבעת…"

ומה היא תאמר לי אחרי שנתחתן?

"תן… תן… תן…"

"מה היא תרצה שאביא לה?".

"וילה… וילה… וילה…"

"האם היא תכבד אותי, בעלה, ותשמע בקולו?".

"לא… לא… לא…"

"תגיד, מה היא תרצה, את כל הרגלי לתקן?".

"כן… כן… כן…"

"וכשארצה לתת לה תכשיט, מה היא תרצה לדעתך, כסף או זהב?".

"הב… הב… הב…"

"מה צפוי לאדם כמוני?".

"עוני… עוני… עוני…"

"ומה יהיה גורלי לאחר שאת חיי על מזבח הנישואים אקריב?".

"ריב… ריב… ריב…"

"ואיך אעמוד מול כל הדרישות?".

"שוט… שוט… שוט…"

"ומה יהיה בסוף גורלי, התוכל לי לומר?".

"מר… מר… מר…"

"ובכן, ההד, אם כך כדאי לי להינשא?".

"נסה… נסה… נסה…"

"ואיך יהיו חיי ללא הנערה?".

"רע… רע… רע…"

"אז איך זה להיות נשוי?".

"אוי… אוי… אוי…"