על מסיכות ומה שמתחת להם

 קר על האדמה בחושך . ספלי
הפרחים גדושים טל, כאילו בכו.

 לכן השועלים הולכים לנשף יחפים , כדי
לא להרטיב את הנעליים.

 אבל על הידיים הם לובשים כפפות.

 עולה הירח , השועלים מתחילים לרקוד
ללא קול,

 קדימה ואחור , צלליותיהם נעות על
הגזעים .

 אדונים וגבירות , גבירות ואדונים
.

 רק מרת שועלה נחמדת יושבת בפינה . היא
לא תרקוד עם

 האדון הראשון שרוצה לרקוד אתה , לא עם
השני , גם

 לא עם השלישי . מרת שועלה נחמדת מחכה
לבן זוג

 שיתאים לה בדיוק .

 הנה מתקרב מר שועל המהולל , ברגליים
יחפות ועל

 ידיו כפפות , והוא מושיט לה את כפתו
ואומר : גברתי

 האם תרצי לרקוד ? ועונה שועלה נחמדת :
הו ,

 אדוני , אשמח מאוד . ארשום אותך
בפינקסי בעט הכסף

 מכיסי .

 ומרת שועלה נחמדת קדה קידה , ומושיטה
לו את ידה .

 וברחבת הריקודים המוארה שניהם חגים
סחור סחור על

 הארץ הקרה .

 כמה נעים לי כשאת נוגעת בפנים לי עם
הכפפה , כאילו

 נגעה בי קטיפה או לטיפה .

 ומרת שועלה נחמדה עונה : כמה נעים
כשלי נגעת

 במותניי כמגע המים או שפתיים .

 והם ממשיכים לרקוד , צלליותיהם נעות
על הגזעים .

 כפפותיו של מר שועל על מתניה של שועלה
נחמדת ,

 כפפותיה של מרת שועלה נחמדת על כתפו
של מר שועל .

 פתאום מה שועלה רואה ? ציפורן הזרת
שלה מזדקרת

 ארוכה , מבריקה , שלופה מבעד לכפפה
.

 מה תעשה ? כדי שמר שועל המהולל לא
יראה , תחביא

 אותה בעומק אגרופה .

 מר שועל המהולל ומרת שועלה רוקדים ,
צלליהם על

 הגזעים מתנדנדים . לפתע מר שועל
ממקומו ניתר :

 נדמה לי שבעורף משהו אותי דקר . זה
כלום , זה

 כלום , עונה לו שועלה נחמדת , זה בטח
קוץ של ורד .

 והם ממשיכים לרקוד . אור הירח צובע את
העשב

 בורוד . לפתע מר שועל ממקומו ניתר :
נדמה לי שמשהו

 אותי באף דקר . זה כלום , זה כלום ,
הרשה לי לנחש

 ניחוש , עונה שועלה נחמדת , זה בטח שן
יתוש .

 מר שועל ומרת שועלה רוקדים , פירות
הכסף הכבדים על

 הענף מתנדנדים , קדימה ואחור .

 לפתע מר שועל ממקומו ניתר : נדמה לי
שבאוזן משהו

 אותי דקר . ועונה שועלה נחמדת : זה
יעבור , ודאי

 צביטה של קור .

 שועלה נחמדת המסכנה , ממש בסכנה . איך
תיתכן גבירה

 עם כפפה מחוררה , ועם ציפורן לא גזורה
.

 ושועלה נחמדת עייפה , הנה דקרה כבר את
עצמה , ויש

 לה כתם דם על הכפפה . לפתע חושך משתרר
, מאחורי

 הצמרות הירח מסתתר . מרת שועלה נחמדת
בצד עומדת ,

 מבוישת . שלעולם לא יחזור האור ,
בליבה היא

 מבקשת , או לפחות עד שתחמוק מכאן ואיש
לא יידע ,

 שפעם הייתה פה שועלה נחמדה .

 אבל מי ניגש אליה חרש ברגליים יחפות ,
אם לא מר

 שועל המהולל ? את כפפתו שולף , את
ציפורנו החבויה

 חושף , ואת כפתה הקטנה של שועלה נחמדת
אליו אוסף .

 והם מביטים זה בזה ומבלי לדבר כל אחד
בפיו את

 ציפורנו גוזר .

 פתאום רחבת הריקודים כולה מוארת ,
בבהירות כזאת עד

 שניתן לראות קצה של זרד . בין הפרחים
רעדה עוברת ,

 ומר שועל המהולל קד קידה : גבירתי ,
האם זה לכבודה

 לרקוד איתי ? אהמממ , עונה שועלה
נחמדת ונאנחת ,

 אכן מר שועל המהולל הוא בחירה מוצלחת
.

 ורוקדים השועלים ללא כפפות , על האדמה
הקרה

ברגליים יחפות …