מנגינת רגשותי

יש לי לב עם המון חדרים

ויש בהם הרבה דברים שונים.

לא כולם יודעים מה יש לי בכל החדרים.

חלק לא יודעים בכלל,

אבל את יודעת מה יש בכל חדר וחדר.

בידיך יש את כל המפתחות.

שיכפלתי לך אותם כדי שלא תישארי בחוץ.

ויש ללב שלי גם מנגינה, מיוחדת מאד.

איש לא שמע אותה עד עכשיו,

גם אני לא בדיוק מכירה אותה

ולא יכולה תמיד להקשיב לה,

אבל כשאת רוצה – את תמיד תמיד מקשיבה

ושומעת את מנגינת לבי, את ניגון רגשותי.

מבינה טוב ממני כל תו ותו.

מבינה ומצטרפת לשירה.

ושירי ושירך מתאחדים.

והם ממשיכים להתנגן ביחד

גם אם הם יוצאים משני לבבות

בשני קצוות עולם.

והצלילים נשמעים רק למי

שראוי לשמוע אותם.

אי אפשר להפסיק את המנגינה הזו, היא נמשכת מאליה

כל עוד הלב המנגן פועם וחי, המנגינה מתנגנת.

והיא יפה כל כך כשהיא מאחדת תווים מפה ומשם.

וזה טוב.

ובהמוג המיית הלב

ובהתאלם תווי השיר

נשכב אף אנו, דום. ולא עוד.

והעולם, כמנהגו ינהג.