מדוע ישנם שני חודשי אדר?

אם אתם סקרנים לדעת מדוע ישנם שני חודשי אדר, הנה הסבר קטן לכבוד
חג הפורים:

הכל למעשה מתחיל עם ציווי בתורה.

הציווי אומר כך: "שמור את חודש האביב ועשית פסח…" –

היינו שיש לקיים את חג הפסח בחודש הראשון של חודשי השנה והוא ניסן אבל הוא
חייב להיות באביב. בעבר קידוש החודש, היינו ראש החודש, היה נקבע ע"י
הסנהדרין שהם חכמי התורה של אותו הדור.

על הסנהדרין היה אם כן לדאוג לכך שאכן חג הפסח יהיה באביב. כאשר היה מגיע כמעט
אמצע חודש ניסן והאביב טרם בא היו הסנהדרין מעברים את השנה והופכים את חודש ניסן
לחודש אדר נוסף וזאת על מנת לעכב את חג הפסח בכדי שיהיה באביב.

האביב היה נבדק ע"י הסנהדרין לפי שלושה סימנים;

1. "תקופת האביב" (חום השמש שצריך להיות בתקופת האביב)

2. "אביב התבואה" (לפי התבשלות התבואה ובעיקר השעורה)

3. "פירות האילן" (לפי צמיחת פירות האילן האמורים לצמוח בתקופת
האביב)

כאשר היו שני סימנים לפחות שמעידים שהאביב עדיין לא הגיע היו החכמים מעברים את
השנה והיו מחזירים את חודש ניסן חודש אחד אחורה שהוא למעשה חודש אדר. כך יוצא
שרק בניסן היו יכולים לדעת אם השנה מעוברת או לא. במידה והשנה הייתה מתעברת אז
החודש שהיה מוכפל הינו אך ורק החודש שלפני ניסן והוא אדר. כיום שכבר בטלה
הסנהדרין נקבע ע"י חכמים לוח שנה שאיתו אנו משתמשים היום ועיבור השנה נעשה
באופן אוטומטי כל מספר מסוים של שנים על מנת לשמור על חג הפסח שיחול
באביב.

כל זה מכוון שיש הפרש בן שנת ירח שעל פיה אנו היהודים מחשבים את החודשים לבין
שנת החמה. והיות וישנו הפרש, אז בהצטברות של מספר שנים יוצא הפרש של חודש מלא
ואז אנו מתקנים את ההפרש ע"י הוספת חודש אדר נוסף.