התיזה של השפן

יום אחד טייל השועל ביער ופגש שפן היושב בפתח המערה

ועוסק בכתיבה נמרצת.

שאל השועל את השפן: "מה אתה כותב"?

ענה לו השפן: "אני כותב עבודת תזה,במסגרת לימודי הדוקטורט".

שאל השועל: "מה נושא התזה?"

השיב השפן: "שפנים טורפים שועלים".

פרץ השועל הצחוק פרוע ואמר לשפן: "זוהי תזה שטותית".

אמר השפן לשועל: "בוא, היכנס עמי למערה ואנוכי אוכיח לך את התזה".

נכנסו השניים למערה ומיד החלו נשמעים קולות מאבק וריסוק עצמות.

לאחר כשתי דקות יצא השפן את המערה,ניגב את שארית הדם מעל שפמו והתיישב להמשיך
בכתיבתו.

לאח זמן קצר הופיע הזאב ופנה לשפן: "שפן, מה זה אתה כותב?"

ענה לו השפן: "אני כותב עבודת תזה במסגרת לימודי הדוקטורט".

שאל הזאב: "מה נושא התזה?"

השיב השפן: "שפנים טורפים זאבים".

הזאב התגלגל מצחוק ואמר לשפן: "התזה שלך מגוחכת".

אמר השפן לזאב: "בוא, היכנס עמי למערה ואנוכי אוכיח לך את
התזה".

נכנסו השניים למערה ושוב החלו להישמע קולות מאבק וריסוק עצמות.

לאחר מספר דקות יצא השפן את המערה כשהוא מנגב את שאריות הדם שעל שפמו והתיישב
להמשיך בכתיבתו.

עד הערב הלכו הנמר והדוב בדרכם האחרונה של השועל והזאב והשפן שוב ושוב ניגב את
הדם מעל שפמו.

הנשר, שריחף לו כל אותן שעות מעל קרחת היער וסקרנותו גברה מרגע לרגע, נחת סמוך
לשפן ושאל אותו: "שפן מה הסיפור שלך?"

ענה לו השפן: "בוא הכנס למערה ותראה".

נכנסו השניים למערה ושם הצביע השפן על אריה ענק, עייף אך מרוצה.

"זה המַנחה שלי" אמר השפן והוסיף: "לא חשוב מה היא התזה, חשוב
מי המַנחה".