היופי במה שיש

איש אחד, קם בבוקר, הוציא את כלבו לטיול,

בחוץ שממה, שמש שוקעת, רגע אחרי המבול.

ריחות הפריחה ולבלוב הורדים,

וטיפות נוצצות בקצוות העלים.

והאיש רק הולך, ולא מסתכל, על היופי הסובב אותו,

כי הוא רגיל כבר, זאת עיר מולדתו.

ובקצה השני של העולם, הסתכל בתמונות איש אחד, וחשב,

מעניין איך הוא מרגיש, הוא בטוח שמח כל יום!

לקום ולראות מהחלון את אותו מקום,

פרחים ועצים, ומה לא?

הלוואי, והייתי עכשיו במקומו.