החרות

 בשערי העיר וליד האח
ראיתיכם כורעים,

 עובדים את חירותכם,

 כעבדים הזוחלים לפני עריץ ומשבחים
אותו

 בטרם ישספם בחניתו.

 בין צללי המקדש ובאפלולית
המצודה

 ראיתי את החופשיים שביניכם עוטים את
חירותם

 כמו היתה מוטה ואזיקים.

 ולבבי שתת:

 חופשיים תהיו רק עת תשוקת הדרור לא
תהיה לכם רסן

 והחרות – לא מאווה ויעד.

 בני חורין אתם

 לא עת ריקים ימיכם מדאגה

 ולילותיכם בלא מחסור וצער,

 אלא עת אלה יקיפו אתכם

ואתם מעליהם תרומו גלויים וטהורים.