תפריט
תפריט
עוד מלחמה ידענו
עוד אבידות ספגנו
הובטח לו שזרעו ירבה כחול
אך למה גדל עוד השכול ?
עוד שירים עצובים יכתבו
ועוד דמעות טריות ימחו
המלחמה כך אומרים תמה
אך מי ששכל את ילדו נפשו הלא נדמה!
ואז המשפט החזק שאומר
החיים ממשיכים, אל תשבר
יש לצעוד קדימה
אז בואי אמא.
וממשיכים לגדל ילדים
ודואגים לדברים הקטנים.
וכל כך חרדים לשלומם
וכל כך דואגים כולם
שיצליח הילד שלי בלימודים
שהילד שלי יאכל דברים בריאים
שלילד שלי יהיו חברים
שיהיה מאושר, שיגע בכוכבים.
ואז שוב מלחמה "שקולה"
ואז שוב אמא שכולה
ואז שוב שיר עצוב ייכתב
והחיים ימשיכו עם כל הכאב.
ואני שואלת עד מתי?
עד מתי אלוהיי?
עד מתי העם היהודי יירדף?
די , אין לו כוח הוא עייף.
