דבר תורה בחרוזים לשבת פרשת וישב

"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען"…

יעקב אהב את יוסף בן הזקונים

אהבה גדולה יותר מכל הבנים

הוא עשה לו בגד מפואר- "כותונת פסים"

מה שהוסיף לבניו יותר כעסים

וכאילו לא די בזה

יוסף חלם חלומות הניראים כמו מחזה.

החלום הראשון הרגיז את אחד עשר אחיו מאד

הוא חלם שהאלומות שלהם, משתחוות לאלומותו אחר כבוד.

החלום השני היה שהשמש הירח והכוכבים

כולם במלוא הדרם -לו משתחווים.

הפעם האחים החליטו שלפגוע בו הם חייבים

ויום אחד כאשר יוסף הגיע ל"דותן"

כדברי אביו, לחפש אותם שם-

הם הביטו בו מרחוק

במילים פשוטות, תיכננו אותו "למחוק"

ראובן הבכור הציע רק להשליך אותו לבור

כי האמת הוא דווקא רצה- לו לעזור.

יוסף המיסכן שהה בבור עד שמכרו אותו לסוחרים מדיינים

ובנתיים יעקב התבשר כי חיה רעה טרפה את אהוב הבנים.

הסוחרים הביאו את יוסף למצרים

וגם שם "שומו שמיים"-

יוסף עבד אצל פוטיפר סריס פרעה- בביתו

ומרוב שהיה יפה תואר, חשקה בו אישתו.

הוא, לצערה לא נענה לה

והיא הפגועה התלוננה בפני בעלה.

פוטיפר שחשב כי העבד העיברי עשה לרעייתו דבר רע ומר

גזר עליו להיות מבודד ובהסגר- היינו במעצר.

ובמקום האפרורי הזה ליוסף היה דווקא אתגר

כי את החלומות של שר המשקים ושר הטבחים הוא פתר.

לאחד הוא הבטיח שיחזור לשרת את המלך פרעה

ולשר הטבחים הוא אמר כי בעוד שלושה ימים יערפו את ראשו.

והנער רועה הצאן התמים אכן צדק בפיתרון החלומות

אבל בכל זאת הוא ישב בכלא עוד שנתיים תמימות.

תודה לאבי היקר, רבי אהרון בן ארוש שעזר לי להעלות את הדברים כאן