ברכה לאהובתי הנסיכה מהאגדות 

אהובתי

כשהשמש שוקעת, יורדת אל המים

ואז נצבעים בחושך השמים,

אנחנו עומדים שם שנינו, מחזיקים ידיים

ומסתכלים אחד לשני בעיניים.

יש משהו מיוחד בך, כשאני מסתכל,

סוג של נצח שאני לא מעכל.

את זו ששומרת את יופי נשמתי,

בכוחך את ממלאת את כל אהבתי.

את גורלי חתמת בדיו שלא נמחק,

את אהבתך הפקדת אצלי עמוק, חזק.

כשאני איתך, הרוע מתנדף

וכל כולי ברוחך מתעטף.

את גורמת לי לצחוק כשאני רוצה לבכות.

כשאני איתך נעצרות להן הדקות.

בכל בוקר אני פוקח את עיניי

ומיד מודה לאלוקיי.

את ניצבת שם מולי,

את בעצם כולי.

אני אוהב אותך בכל רגע

יותר מהרגע שעבר.

אני אוהב אותך היום,

אני אוהב יותר מחר.

אני רוצה רק אותך לאהוב לנצח נצחים,

להיות אתך עד מאה ועשרים,

לאחל לך את כל האיחולים,

משפע והצלחה, עד חיים מאושרים.

שביחד נדע להודות על הטוב וגם על מה שלא…

שנבין שכשאנחנו יחד, זה בעצם עולם ומלואו.

שיד ביד אל העתיד נצעד

ותמיד נמשיך, אפילו אם נמעד.

הים בחר בחול

ואני בחרתי בך

הים נשק לחול

ואני נשקתי לך

רומיאו אוהב את יוליה

ואני אוהב אותך…